יחסי אתיופיה–סין
| יחסי אתיופיה–סין | |
|---|---|
|
|
| |
| אתיופיה | סין |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,104,300 | 9,596,967.75 |
| אוכלוסייה | |
| 133,199,950 | 1,418,233,615 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 163,698 | 17,794,782 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 1,229 | 12,547 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית דמוקרטית | רפובליקה עממית |
יחסי אתיופיה–סין הם יחסי החוץ בין אתיופיה וסין אשר כוננו ב-1970. אתיופיה מחזיקה בסין שגרירות בבייג'ינג[1] סין מחזיקה באתיופיה שגרירות באדיס אבבה.[2] עד 2016–2018, ההשקעות הישירות הסיניות (FDI) באתיופיה הגיעו ל-4 מיליארד דולר והסחר הדו-צדדי צמח ל-5.4 מיליארד דולר.[3][4][5][6]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא ידוע בדיוק מתי סין ואתיופיה יצרו קשר ישיר לראשונה. הסינולוג א. הרמן סבר כי קרנף חי שהגיע לחצרו של הקיסר הסיני פינג ממדינת ה"אגאזי" או ה"אגאזין" בין שנת 1 ל-6 לספירה הגיע מקרן אפריקה; אולם סינולוגים אחרים מאתרים את המדינה הזו הרבה יותר קרוב לסין, אולי במלזיה, הודו או אינדונזיה. המומחה האתיופי ריצ'רד פנקהרסט בטוח שלפי שושלת טאנג (618–907) "הסינים הכירו לפחות חלק מקרן אפריקה וסחרו בעקיפין אם לא ישירות עם החוף הסומלי". מאותה תקופה ואילך, סין סחרה לא רק עם אתיופיה והקרן, אלא עם עמי החוף המזרחי של אפריקה, והשיגה ניבים של פילים, קרני קרנף, פנינים, מושק של חתול הסיבט, אמברגיס ועבדים. החל משושלת יואן הסינים החלו לסחור יותר ויותר ישירות עם אפריקאים, דבר המעיד לא רק במסמכים בני זמננו, אלא מממצאים ארכאולוגיים של מטבעות ופורצלן סיניים.[7]
למרות מגע מסחרי מוקדם זה, אף אחד מהצדדים לא גילה עניין רב בפעילות דיפלומטית זה עם זה עד המאה ה-20. סין הייתה אחת מחמש הממשלות היחידות שסירבו להכיר בכיבוש אתיופיה על ידי איטליה.[8] היחסים היו גרועים בתקופת היילה סלאסי, כאשר אתיופיה הייתה בעלת ברית עם מעצמות המערב במלחמה הקרה. התמיכה הסינית בחזית השחרור העממית של אריתריאה תרמה למתיחות בין המדינות משנת 1967. עם זאת, שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1 בדצמבר 1970 כאשר סין הסכימה להכיר באריתריאה כאתיופית, בתמורה להכרה של היילה סלאסי בטאיוואן כסינית. בשנת 1971 תמכה אתיופיה בהצעה של סין למושב קבוע באו"ם והיא הצביעה בעד קבלת בייג'ינג והחלפת טאיפיי. היחסים השתפרו לתקופה קצרה לאחר המהפכה האתיופית של 1974, אך נעשו מתוחים ככל שהחונטה הצבאית האתיופית פיתחה קשרים הדוקים יותר ויותר עם ברית המועצות. לאחר שהחזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית תפסה את השלטון ב-1991, היחסים השתפרו בהתמדה, עם הגדלת המגעים הדיפלומטיים והגדלת הסחר וההשקעות הסיניות בכלכלה האתיופית.[9]
מגעים ואמנות רשמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש ממשלת סין, ג'ואו אנלאי, ביקר באתיופיה בינואר 1964.[9] הקיסר האתיופי היילה סלאסי ביקר בבייג'ינג באוקטובר 1971, שם התקבל על ידי מאו דזה-דונג.[10] Qian Qichen, סגן ראש הממשלה ושר החוץ של סין, ביקר באתיופיה ביולי 1989, ינואר 1991 וינואר 1994. נשיא סין ג'יאנג דזה-מין ביקר במאי 1996.[11]
ביוני 2001 ביקר סגן שר החוץ האתיופי בבייג'ינג, שם הביע תמיכה במדיניות "סין האחת" בסכסוך עם טאיוואן.[12] בדצמבר 2003 ביקר ראש ממשלת סין ון ג'יאבאו באתיופיה כדי להשתתף בפתיחת הפורום לשיתוף פעולה בין סין לאפריקה. בדצמבר 2004 נפגשו ראשי בית המחוקקים באתיופיה וסין בבייג'ינג ובהודעה משותפת אמרו כי שני המחוזות רוצים להרחיב את כל ההיבטים של שיתוף הפעולה.[13] במאי 2007, עוזר שר המסחר של סין, וואנג צ'או, ביקר באדיס אבבה וחתם על הסכם להפטרת חובות בשווי 18.5 מיליון דולר.[14] בפברואר 2008 פגש שר הבנייה הסיני את עמיתו באדיס אבבה, והדגיש מחדש את מחויבותן של שתי הממשלות לשיתוף פעולה. השר האתיופי בירך על מעורבותן של חברות בנייה סיניות בשיפור התשתיות האתיופיות.[15] בנובמבר 2008 ביקר יו"ר הוועדה המתמדת של הקונגרס הלאומי העממי של סין באתיופיה שם פגש בכירים אתיופיים ומנהיגים פוליטיים כולל הנשיא גירמה וולדה גיורגיס לוצ'ה ודן בדרכים לחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי.[16][17]
הסכמים בין שתי המדינות כוללים הסכם לשיתוף פעולה כלכלי וטכנולוגי (1971, 1988 ו-2002); הסכם סחר (1971, 1976); פרוטוקול סחר (1984, 1986, 1988); הסכם לשיתוף פעולה מסחרי, כלכלי וטכנולוגי (1996) והסכם לקידום הדדי והגנה על השקעות (1988).[11] במאי 2009 חתמו שתי המדינות על הסכם לביטול כפל מס, שצפוי להגביר את המסחר וההשקעות.
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקשר הכלכלי הוא רב-גוני. בין השנים 2000 ל-2014, סיפקה סין למעלה מ-12 מיליארד דולר במימון הלוואות (בדרך כלל קשורות לפרויקטי תשתית שביצעו חברות סיניות). ישנה השקעה סינית גוברת בכלכלה האתיופית, בעוד שהיבוא של מוצרי צריכה זולים מסין (3.4 מיליארד דולר ב-2015) עולה בהרבה על היצוא מאתיופיה לסין (380 מיליון דולר ב-2015). נראה שהסינים מתעניינים באתיופיה מסיבות פוליטיות (בקרב מדינות אפריקה, הממשל והאוריינטציה ההתפתחותית שלה קרובים ביותר לזה של סין, והיא מארחת את מטה האיחוד האפריקאי), וכשותף עסקי. ההתמקדות של אתיופיה בתשתיות יצרה הזדמנויות רבות עבור חברות בנייה סיניות. אתיופיה היא גם שוק משמעותי ליצוא סיני שיתרחב ככל שהצמיחה הכלכלית המהירה של אתיופיה תימשך. עבור אתיופיה, האוצר הסיני מספק תמיכה קריטית בלגיטימציה של הממשלה, שכן הזדמנויות חשמל, תחבורה ותעסוקה ממשיכות להתרחב, ממריצות צמיחה כלכלית ומסייעות בקידום היצוא למדינות אחרות. גישת "עסקים זה עסקים" של סין מבורכת בהשוואה לספקי סיוע מערביים שלעיתים קרובות קושרים את תרומתם לשינויים במבנה המשפטי והפוליטי באתיופיה.[9]
סיוע ישיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיוע הסיני לאתיופיה כלל שיגור של צוותים רפואיים ומורים, ומלגות חינוכיות לסטודנטים אתיופים הלומדים בסין.[11] נשיא אתיופיה מולטו טשומה התחנך בסין.[18] תוכנית הסיוע של סין מימנה את בנייתו של בית ספר מקצועי באתיופיה. למרות שהתוכנית הייתה להשתמש בהוראות מקצועיות סיניות, בית הספר עבר בסופו של דבר למדריכים גרמניים, כאשר התלמידים לומדים מיומנויות כולל הנדסה, רכב, אדריכלות ובנייה.[19] ביוני 2009 סייע השגריר הסיני בהנחת אבן היסוד לבית החולים טירונש דיבאבא בייג'ינג, שתוכנן כבית חולים מודרני בגודל 6,000 מ"ר עם 100 מיטות.[20] ממשלת סין מממנת בנייה ותספק מכשור וציוד רפואי.[21] בית החולים נקרא על שם הרץ האתיופי טירונש דיבאבה, שזכה בשתי מדליות זהב באולימפיאדת בייג'ינג 2008.[22] בית החולים הושלם בנובמבר 2011 ונמסר לממשלת אתיופיה. 15 אנשי רפואה סינים נשלחו לעזור לעמיתיהם האתיופיים.
הלוואות תשתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשלת סין גם סיפקה הלוואות גדולות לאתיופיה, שחלקן הן בעלות זיכיון (כלומר עם מרכיב מענק מעל 25 אחוז). כמעט כולם קשורים לפרויקטי בנייה שיבוצעו על ידי מפעלים סיניים כגון כביש הטבעת של אדיס אבבה שנפתח בשנת 2003.[23][24]
כמה פרויקטים שנבנו בסין ממומנים על ידי ממשלת אתיופיה. בשנת 2002, למשל, החלה תאגיד Sino Hydro לעבוד על הפרויקט ההידרואלקטרי המוערך ב-224 מיליון דולר של Tekeze עם סכר באורך 607 רגל על נהר Tekezé, שהיה אמור להסתיים ב-2007.[25] לאחר עיכובים שנבעו בין השאר מבעיות במפולות מסיביות, הפרויקט הושלם בעלות סופית של 365 מיליון דולר ביולי 2009 ואמור לספק 300 מגה וואט של כוח.[26][27] ביולי 2009, אתיופיה חתמה על הסכמים נוספים עם סין עבור תאגיד Sino Hydro לבניית 2,150 מגה וואט של קיבולת הידרו-אלקטרית עם סכרי Gibe IV (Omo River) ו-Halele Werabesa, בעסקה בשווי 2.67 מיליארד דולר. סין תכסה 85% מעלות הפרויקט באמצעות אשראי קונים מועדפים והלוואות זיכיון.[28][29] איש הסביבה ריצ'רד ליקי הביע דאגה לגבי ההשפעה האפשרית של סכרי נהר האומו על אגם טורקאנה.[30] בנק היצוא-יבוא של סין מימן מסילת רכבת מאדיס אבבה לנמל הראשי של אתיופיה בג'יבוטי השכנה, שהושלמה ב-2016. [31]
השקעות ומסחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד 2009, ההשקעה הסינית הישירה באתיופיה הגיעה ל-900 מיליון דולר.[32]
היצוא מאתיופיה לסין גדל מרמות זניחות לפני שנת 2000 לכ-130 מיליון דולר ב-2006, בעיקר בחומרי גלם כמו שומשום ועור מוגמר חלקית. בינתיים, היצוא מסין לאתיופיה גדל מ-50 מיליון דולר ב-1996 ל-430 מיליון דולר ב-2006, כולל ביגוד, מכונות וציוד אלקטרוני במחירים נמוכים.[9] ממשלת אתיופיה עודדה יבוא, רכשה ציוד סיני ואספקה לחברות בנייה וייצור מקומיות על בסיס חכירה לקנייה.[33] הסחר ממשיך לצמוח במהירות. עד 2015 הסחר הדו-צדדי צמח ל-3.8 מיליארד דולר, כאשר היצוא האתיופי מעודד באמצעות הסדרי מכסות ותעריפים מיוחדים על סחורות רבות.[32] במאמר שהוכן עבור ה-OECD, הכלכלן Tegne Gebre Egziabher מאוניברסיטת אדיס אבבה מציין כי בטווח הקצר, יבוא סיני זול עשוי לפגוע ביצרנים המקומיים. עם זאת, היתרון לטווח ארוך יותר עשוי להיות גירוי שיפורים ביעילות ובאיכות. השקעה סינית בתשתית מקומית עשויה לסייע לתוצאה זו.[34]
תקרית אבולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 2007 לוחמים מהחזית לשחרור לאומי של אוגדן, קבוצה של סומלים אתניים שביקשו עצמאות מאתיופיה תקפו עובדים בשדה נפט באבולה, עיירה קטנה כ-120 ק"מ דרומית לג'יג'יגה במזרח אתיופיה. הם הרגו כ-65 אתיופים ותשעה עובדים סינים, וחטפו עוד שבעה סינים.[35] שדה הנפט מנוהל על ידי חברת בת של תאגיד סינופק (Sinopec) בבעלות ממשלתית. דובר סינופק אמר כי התקרית לא תרתיע את החברה מחקירה נוספת.[36] משרד החוץ הסיני נמנע מלדון במניעים של התוקפים מעבר להצהרה שהם מנסים לחבל ביחסים של סין עם אתיופיה.[37] צוות סיני נשלח לחקור מה קרה ולבחון דרכים לשיפור הבטיחות בעתיד.[38]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Embassy of Ethiopia in P.R.China". Embassy of Ethiopia in P.R.China. אורכב מ-המקור ב-2009-06-01. נבדק ב-2009-07-28.
- ^ "Embassy of the People's Republic of China in Ethiopia". People's Republic of China. נבדק ב-2009-07-28.
- ^ Ethiopia licenses 1,294 Chinese investment projects in 2017/18
- ^ Ethiopia licenses 1,294 Chinese investment projects in 2017/18
- ^ Chinese FDI in Ethiopia Reached 4 billion USD
- ^ Chinese projects in Ethiopia worth over $4bln
- ^ Pankhurst discusses this in much more extensive detail in his book, An Introduction to the Economic History of Ethiopia (London: Lalibela House, 1961), "Chapter 30: Chinese Trade"
- ^ Haile Selassie I, My Life and Ethiopia's Progress, Haile Sellassie I, King of Kings of Ethiopia: Addis Abeba, 1966 E.C. translated by Ezekiel Gebissa, et alia, (Chicago: Frontline Books, 1999), vol. 2 pp. 22f
- ^ 1 2 3 4 "Ethiopia and China Political and Economic Relations: Challenges and prospects after 1991" (PDF). Gedion Gamora. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-07-07. נבדק ב-2009-07-28.
- ^ "Haile Selassie of Ethiopia Dies at 83". New York Times. 28 באוגוסט 1975. נבדק ב-2009-07-29.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Ethiopia". China Internet Information Center. נבדק ב-2009-07-29.
- ^ "Ethiopia-China Ties to Be Further Strengthened: Ethiopian Deputy FM". People's Daily Online. 11 ביוני 2001. אורכב מ-המקור ב-25 בפברואר 2012. נבדק ב-2009-07-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "China, Ethiopia vow to expand all-round partnership". People's Daily Online. 22 בדצמבר 2004. נבדק ב-2009-07-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ethiopia, China sign debt relief agreement". Ministry of Foreign Affairs, the People's Republic of China. 2007-05-30. נבדק ב-2009-07-28.
- ^ "Ethiopia, China to broaden areas of cooperation". China daily. 2008-02-28. נבדק ב-2009-07-28.
- ^ "Top legislator: China attaches great importance to ties with Ethiopia". China View. 2008-11-10. אורכב מ-המקור ב-6 בנובמבר 2012. נבדק ב-2009-07-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "China's ties with Ethiopia on a higher level: China's top legislator". The Africa Monitor. 11 בנובמבר 2008. נבדק ב-2009-07-28.
{{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, June 2019) - ^ Wei, Wang (7 באוקטובר 2013). "Ethiopia Elects New President". Xinhua. נבדק ב-2019-06-08.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "China to open vocational school in Ethiopia". Ethiopian Review. 24 בדצמבר 2008. אורכב מ-המקור ב-27 בדצמבר 2008. נבדק ב-2009-07-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Austin Strange, Bradley C. Parks, Michael J. Tierney, Andreas Fuchs, Axel Dreher, and Vijaya Ramachandran. 2013. China's Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection. CGD Working Paper 323. Washington DC: Center for Global Development. "AidData | Construction of Tirunesh-Beijing Hospital". אורכב מ-המקור ב-2013-06-28. נבדק ב-2013-06-27.
- ^ "Speech by H.E. Ambassador Gu Xiaojie at the Ceremony of Laying the Foundation Stone for Tirunesh Dibaba Beijing Hosipital". Embassy of the People's Republic of China in Ethiopia. 6 ביוני 2009. נבדק ב-2009-07-29.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "China to honour Olympian Dibaba with hospital". Walta Information Center. 3 ביוני 2009. נבדק ב-2009-07-29.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "China to support Ethiopia with $400m". Africa News Mobile. 13 במאי 2000. אורכב מ-המקור ב-7 ביולי 2011. נבדק ב-2009-07-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ring road in Addis Ababa constructed by Chinese company inaugurated". Xinhua News Agency. 2003-04-06. אורכב מ-המקור ב-19 באוגוסט 2003. נבדק ב-2009-07-29.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Hydroelectric dams in Africa". Water Institute of Southern Africa. אורכב מ-המקור ב-2008-06-12. נבדק ב-2009-07-29.
- ^ "Ethiopia Completes Construction of Africa's Tallest Dam". Tradefair Group. 2009-07-01. נבדק ב-2009-07-29.
- ^ "Tekeze Dam, Ethiopia". International Rivers. אורכב מ-המקור ב-2009-04-15. נבדק ב-2009-07-29.
- ^ "CORRECTED - China, Ethiopia sign 1.9 bln euro hydro power deal". Reuters. 15 יולי 2009. אורכב מ-המקור ב-1 ביוני 2012. נבדק ב-2009-07-28.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Austin Strange, Bradley C. Parks, Michael J. Tierney, Andreas Fuchs, Axel Dreher, and Vijaya Ramachandran. 2013. China's Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection. CGD Working Paper 323. Washington DC: Center for Global Development.
- ^ "The dam that divides Ethiopians". BBC News. 26 במרץ 2009. נבדק ב-2009-07-29.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ethiopia Becomes China's China in Global Search for Cheap Labor". Bloomberg. נבדק ב-2015-10-04.
- ^ 1 2 "China's direct investment to Ethiopia reaches (sic) $900mln". Ethiopolitics.com. 15 ביולי 2009. אורכב מ-המקור ב-18 ביולי 2009. נבדק ב-2009-07-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ethiopia helps import 2000 trucks from China". Africa News. 11 בינואר 2008. אורכב מ-המקור ב-28 ביוני 2010. נבדק ב-2009-07-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Developmental Impact of China and India on Ethiopia with Emphasis on Small Scale Footwear Producers" (PDF). Development Policy Research Unit. 20 באוקטובר 2006. נבדק ב-2009-07-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ethiopia launches rescue mission". BBC News. 25 באפריל 2007. נבדק ב-2009-07-28.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Cody, Edward (26 באפריל 2007). "Ethiopia attacks reveal price of China's expands role". The Seattle Times Company. נבדק ב-2009-07-28.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Chinese workers in Ethiopia paying for Beijing's Africa policy". AsiaNews C.F. 2007-04-26. נבדק ב-2009-07-28.
- ^ "China evaluates safety after Ethiopia killings". China daily. 2007-04-26. נבדק ב-2009-07-28.
